בהמשך דף זה תוכל למצוא אוסף של מובאות משיחות שונות שבהן אושו מדבר על סניאס. המובאות רשומות בסדר שבו הן נאמרו, כאשר השיחות מ"העדות האחרונה" ((The Last Testament מובאות בסוף.

"מבט על החיים מנקודת מוצא של  בורות-עצמית הוא סנסרה, העולם. מבט על החיים מנקודת מוצא של ידיעה-עצמית הוא סניאס.

לפיכך, כאשר מישהו אומר לי שהוא לקח סניאס, כל העניין נראה לי כוזב. 'לקיחה' זו של סניאס יוצרת רושם שזה צעד מתמרד כנגד העולם. האם ניתן לקחת סניאס? האם מישהו יכול לומר שהוא 'לקח' ידיעה? והאם כל ידיעה שלוקחים אותה כך תהיה ידיעה אמיתית? סניאס שלוקחים אינו סניאס.

אינך יכול לשים גלימה של אמת מסביבך. האמת צריכה להתעורר בתוכך. הסניאס נולד בך. הוא מגיע דרך הבנה,  ועם ההבנה הזו אנו ממשיכים לעבור טרנספורמציה. עם שינוי התובנה, ההשקפה משתנה וההתנהגות שלנו משתנה ללא מאמץ. העולם נשאר במקומו, אבל סניאס נולד בהדרגה בתוכנו. סניאס הוא המודעות ש- 'אני לא רק הגוף, אני גם הנשמה.' עם הידיעה הזו, הבורות והקשרים שבתוכנו נעלמים. העולם היה בחוץ, והוא  עדיין ימשיך להיות שם, אבל בתוכנו יווצר החלל של הקשר אליו. במלים אחרות, לא יהיה עולם, לא תהיה סנסרה, בתוכנו."

אושו, The Perfect Way, מספר 3
לקרוא עוד (באנגלית) לחץ כאן

 

"'הכניסה' לסניאס היתה, אבל ה'יציאה' היתה חסרה. יכולת להכנס אבל לא יכולת לצאת. אבל אפילו גן-עדן – שאין בו דלת יציאה הופך להיות גיהינום – הוא הופך לתא כלא. אתה יכול לומר, כלל לא,, אם סניאסי באמת היה רוצה לעזוב, מה יכולים האחרים לעשות? הוא יכול לעזוב.' אבל אתה תגנה אותו, תעליב אותו – יהיה גינוי מאחורי זה.

"מסיבה זו יצרנו תרגיל, בכל פעם שמישהו לוקח סניאס אנו יוצרים הרבה פרסום,רעש והמולה מסביב לכך；בכל פעם שמישהו לוקח סניאס אנו מנגנים המון מוזיקה טקסית; כאשר מישהו לוקח סניאס אנו עוטפים אותו בזרים ופרחים, משבחים אותו, מעריכים אותו ונותנים לו כבוד רב. אנו מתמוגגים במצגת נדיבה מכל וכל כאילו מתרחש אירוע גדול אבל יש צד נוסף למצגת זו. הסניאסי הזה אינו יודע שאם הוא ייסוג למחרת, אז בדיוק כפי שממטירים עליו זרים ופרחים היום, אבנים ונעליים ייזרקו עליו. וזה לא יעשה ע"י אף-אחד אחר אלא ע"י אותם האנשים. למעשה כשאנשים אלו מעטרים אותו בזרים, הם גם מזהירים אותו שלעולם לא ייסוג. אחרת בדיוק כמו  שמעטרים אותך, עלבונות ימתינו לך. זהו מצב מסוכן מאד. בגלל זה, מי יודע כמה אנשים שיכלו להינות מטעם האושר של הסניאס נשארים משוללים ממנו. הם לעולם לא יוכלו להחליט על-כך לכל חייהם… ההחלטה על התחיבות לכל החיים היא עניין גדול מדי, קשה מדי. יותר מזה, אין לנו הזכות להחליט.

"לכן החזון שלי הוא שהסניאס הוא תמיד תקופתי. אתה יכול לסגת ממנו מתי שתרצה. מי יוכל לחסום את דרכך? לקחת סניאס, וכעת אתה עוזב. מלבדך אין מישהו אחר שישפוט אותך בנושא זה,. רק אתה הוא הגורם המחליט פה וזוהי ההחלטה האישית שלך. לא רק שאין זה מענינו של אף-אחד אחר, אלא שאין צורך באישור על-כך מאף-אחד. הסניאס הוא אישי, הוא החלטה האישית של הפרט. הוא יכול לקחת אותו היום, ולוותר עליו מחר. לא רק שאתה אינך נדרש לשבח אדם שלקח סניאס גם אינך נדרש לגנות אותו כאשר הוא מוותר עליו. זה לא עניינך.

אושו, Krishna: The Man and His Philosophy, מספר 22
לקרוא עוד (באנגלית) לחץ כאן

 

"עד כה סניאס היה תמיד מקושר לאיזשהו מאסטר: איזשהו מאסטר נותן את החניכה. סניאס אינו משהו שמישהו אחר יכול לתת לך. סניאס זה משהו שאדם לוקח, אבל אף-אחד אינו נותן אותו. או עדיף לומר: חוץ מהקיום עצמו, מי אחר יכול לתת סניאס? אם מישהו מגיע אלי ואומר, 'בבקשה תחנוך אותי', אני אומר לו, 'איך אני יכול לחנוך אותך? אני יכול רק להיות עד. חניכה אתה לוקח מהאלוהי, חניכה אתה לוקח מהקיום עצמו; אני לכל היותר יכול להיות עד לכך. שאני הייתי נוכח בעת שהתופעה התרחשה. אין בזה יותר. סניאס שמחובר למאסטר בהכרח יוביל לכיתתיות. סניאס שמחובר למאסטר לעולם לא מביא חירות, זה רק יביא שיעבוד…

אושו, Krishna: The Man and His Philosophy, מספר 22
לקרוא עוד (באנגלית) לחץ כאן

 

"אני לא אהיה המאסטר שלהם, אלא רק העד לחניכה שלהם לסאניאס. למעשה, סניאס יהיה ענין של קשר ישיר בינם לבין הקיום. לא יהיה טקס של חניכה לסניאס, כך שלאדם לא יהיה קושי לעזוב כשיחפוץ בכך…

אושו, Krishna: The Man and His Philosophy, מספר 22
לקרוא עוד (באנגלית) לחץ כאן

 

כאשר אני אמרתי 'הסניאסים שלי', זו לא היתה פליטת פה. הפה שלי מוזר, הוא בקושי פולט. בפעם הראשונה שחבר אמר, 'הסניאסים שלך', הכחשתי  זאת ואמרתי, 'אל תגיד "שלי."' אבלהכוונה שלי היתה אחרת. הכוונה היתה לשאול כיצד סאניאסי יכול להיות שלי. אבל כשאני אמרתי זאת שוב, זו לא היתה פליטת פה. אני אמרתי, 'הסניאסים שלי.' הסניאסי לא יכול להיות שלי אבל אני בטוח יכול להיות שייך אליהם…"

אושו, Krishna: The Man and His Philosophy, מספר 22
לקרוא עוד (באנגלית) לחץ כאן

 

אושו,
האם לא תתפתח סביבך כת?

"לא, כת לא תתפתח. היא לא תתפתח מכיוון שעל-מנת שכת תתפתח יש מספר דרישות חיוניות מקדימות.

ראשית, נדרש מאסטר, נדרשים כתבים, נדרשות דוקטרינות, נדרשים מספר שמות תואר. ולא רק זאת, אלא שיש גם צורך להיות משוכנע שכל דבר אחר שיש שם, שאינו זה, שונה מזה, מחוץ לזה, הוא שגוי לחלוטין ורק זה הוא נכון לגמרי.

לא, תחילה, אני אומר, שאני מכנה סניאסי משיהו שהוא בלי ייחוס. וקשה ליצור כת ללא ייחוס. כת לא יכולה להיווצרללא שיוך. אני קורא למישהו סניאסי שאינו משתייךלאף דת. איך תוכל ליצור כת ללא דת? אני קורא למישהו סניאסי שאין לו כתבים דתיים, שאין לו מאסטר דתי, שאין לו מקדש, מסגד, כנסייה או גורודווארה. לכן יש קושי לכת להווצר.

אנו צריכים לעשות מאמצים ששום כת לא תווצר, כי כתות גרמו נזק לדתיות יותר מכל דבר אחר. א-דתיות לא גרמה נזק לדתיות כמו שכתות גרמו.

אושו, Krishna: The Man and His Philosophy, מספר 22
לקרוא עוד (באנגלית) לחץ כאן

 

"סניאס משמעו אומץ יותר מכל דבר אחר, כי הוא ההצהרה של האינדיבידואליות שלך, הצהרה של חופש, הצהרה שאתה לא משתייך יותר לטירוף של ההמון, לפסיכולוגיה של ההמון. זוהי הצהרה שאתה נהיה אוניברסלי; שאתה לא תשתייך לאיזושהי מדינה, לאיזשהו זרם דתי, לאיזשהו גזע, לאיזושהי דת."

אושו, Finger Pointing to the Moon, מספר 7
(הכותר אינו זמין עוד לבקשת אושו)

"לזה אני מתכוון כשאני אומר: 'הייה סניאסי. פשוט הייה.'

הגלימות בצבע אוכרה שלך, המאלה שלך – אלו חוקים. זהו משחק. זה לא מה שאני מתכוון בסניאס אמיתי.

אבל אתה כל כך רגיל למשחקים כך שלפני שאני מוביל אותך לחיים נטולי-חוקים, בתקופת המעבר תזדקק לחוקים. במעבר מהעולם של חוקים, של משחקים, לעולם שאין בו חוקים ומשחקים תצטרך לחצות גשר.

הבגדים הכתומים שלך, המאלה שלך, מיועדים רק לתקופת המעבר הזו. אתה לא יכול לבטל חוקים מיידית, ולכן אני נותן לך חוקים חדשים. אבל הייה מלא עירנות לכך שהגלימות שלך אינן הסניאס שלך, המאלא אינההסניאס שלך, השם החדש שלך אינו הסניאס שלך.

הסניאס יהיה שם גם כשאין שם, כאשר אתה נהיה נטול-שם. אז לא יהיו חוקים. אז תהיה מאד רגיל (פשוט)ולא יזהו אותך."

אושו, A Bird on the Wing, מספר 9
לקרוא עוד (באנגלית) לחץ כאן

 

אתה לא שייך לאיזשהו מקום – זוהי המציאות. כל השתוקקות להשתייך היא מטעה. עצם הרעיון להשתייך יוצר ארגונים; עצם הרעיון להשתייך יוצר את הכנסייה – מכיוון שאינך יכול להיות לבד,  אז אתה רוצה להטביע את עצמך בתוך ההמון. סניאסי הוא אדם שמקבל את הייחודיות שלו. זה הבסיס; לא ניתן להטביע אותו. כאשר אתה נהיה לסניאסי אתה לא נהיה  לחלק מארגון – זה אינו ארגון בשום פנים. בהיותך סניאסי, אתה נהייה מספיק אמיץ לקבל את עובדה מסויימת: שהאדם קיים בייחידות (לבדות). וזה כל כך בסיסי; אין דרך להמלט מכך. זה בסיסי כמו מוות. למעשה, מוות הוא אינו אלא הבאת הבשורה שהיית לבד, ונשארת לבד."

אושו, The Divine Melody, מספר 10
לקרוא עוד (באנגלית) לחץ כאן 

 

אושו,
ידידה טובה שלי שלחה אליך מכתב מהמערב בבקשה לשם סניאסי ואז היא באה לכאן לפני שקיבלה תשובה ולקחה סניאס כאן. השם שניתן לה דרך המכתב הוא שונה לחלוטין מהשם שנתת לה כאן. אני נהייתי מוטרדת מאד כאשר שמעתי על כך מכיוון שתמיד חשבתי שהשם שלי הוא הדרך שלי. השתמשתי בו לכוון אותי כאשר הייתי מבולבלת. מהי באמת המשמעות של השם שאתה נותן לנו?

"וירה, בשם כל גללי הפרות הקדושות. אל תוטעי ע"י השמות. את כל הזמן משתוקקת להאחז במשהו,ליצור משהו גדול משום דבר. השמות שאני נותן לכם הם כמו  כינויי חיבה של אוהבים. אל תעשי מהם כזה עניין.

למעשה, מרגע שנתתי לך את השם, אל תבואי לשאול אותי שוב על המשמעות שלו מכיוון שאני שוכח. רק באותו הרגע אני יוצר את המשמעות מסביבו. ואז איך אני אמור לזכור? אני בוודאי נתתי יותר משלושים אלף שמות או יותר.

שם הוא רק שם. את נטולת-שם. אין שם שמגביל אותך, אין שם שיכול להגביל אותך. הם רק תוויות שמשתמשים בהן – שימושיים (תכליתיים?), ללא כל משמעות רוחנית. אבל משום שאני מקדיש כל כך הרבה תשומת-לב לשם שלך ואני מסביר לך אותו, אז את נהיית תלויה בו. זוהי רק הדרך שלי להשפיע את תשומת הלב שלי עליך, לא יותר מכך; זוהי רק הדרך שלי להראות לך את אהבתי, לא יותר מכך."

אושו, The Diamond Sutra, מספר 10
לקרוא עוד (באנגלית) לחץ כאן 

 

"מרגע שאתה נולד התניות מתחילות, מהנשימה הראשונה ביותר; זה בלתי נמנע. ההורים יתנו אותך, הילדים שאתה משחק עימם יתנו אותך, השכונה תתנה אותך, בית הספר, הכנסייה, המדינה.לא הרבה מן ההתנייה נעשית באופן במודע, אלא שלא במודע הילד הולך וצובר אותה. הילד לומד ע"י חיקוי.

אל תהיה מודאג. זהו המצב הנורמלי בעולם: לכולם יש התניות. וכולם צריכים לצאת מההתניות. זה קשה. זה לא כמו להתפשט – זה כמו לקלף את העור שלך. זה קשה, זה מפרך, מכיוון שאנו מזוהים עם ההתניות שלנו. אנחנו מכירים את עצמנו רק כקתולים, קומוניסטים, הינדואים, מוסלמים, נוצרים. והפחד הגדול ביותר מהסרת ההתניות הוא הפחד שניפול לאיזשהו משבר זהות. לכן הסניאס.

הסניאס הוא רק הכלי שבעזרתו תוכל להמנע מההרגשה שאתה נופל לתהום, תהום ללא-תחתית. אני לוקח ממךאת ההתניות – אתה תרגיש מאד ריק – אני צריך לתת לך משהו לשחק איתו בינתיים.

הסניאס הוא הצעצוע הזה, לשחק איתו בינתיים. אבל סניאס ניתן לך בדרך כזו שהוא לעולם אינו הופך להתניה; הוא נשאר כייפי, הוא נשאר ספורט – אתה מעורב אבל אתה נשאר עד לו.

קשה להפטר מההתניות, מכיוון שזה כל העבר שלך, המיינד שלך, האגו שלך, כל מה שאתה. אבל אם אתה מוכן, אםאתה אמיץ, אם יש לך מספיק אומץ לבוא איתי זה אפשרי, זה לא בלתי-אפשרי."

אושו, Be Still and Know, מספר 7
לקרוא עוד (באנגלית) לחץ כאן

 

"אני רוצה שהסניאסים שלי יחיו אתהחיים במלואם, אבל בתנאי אבסולוטי, הכרחי: והתנאי הזה הוא מודעות, מדיטציה. תחילה העמק במדיטציה, כך שתוכל לנקות את התת-מודע שלך מכל הזרעים המורעלים, כך שלא יישאר שום דבר להשחתה ושאין שום דבר בפנימיותך שאפילו תפקיד עם עוצמה אינו יכול להשחית (להביא לפני השטח). ואז עשה כל מה שאתה רוצה לעשות."

אושו, The Dhammapada: The Way of the Buddha, כרך 6, מספר 4
לקרוא עוד (באנגלית) לחץ כאן

 

"המורה ייראה מאד רחמן, כי הוא ייתן לך כל הכוונה אפשרית, הוא ייקח את כל האחריות. הוא יראה לך את הדרך; הוא יוביל אותך בדרך, ואתה רק תצטרך ללכת אחריו.

המאסטר לא מעוניין שתלך אחריו. לא, נהפוך הוא; אתה לא צריך ללכת אחריו, אחרת תחמיץ את האפשרות להיות עצמך. אז מה הוא עושה? למעשה כל פעילויותיו הן שליליות. הוא הורס את כל המשענות שלך, את התמיכות שלך. הוא גורם לך להיות פגיע לכל מיני פחדים, חרדות, אתגרים.כל אלו שליליים.

בכל הנוגע לחיוביות, הוא אינו עושה דבר. הוא רק מראה.

הוא מאפשר לך להתקרב ולראות את פניך במראה שלו. הוא לא רוצה שתחקה אותו ותציג את הפנים שלו. הוא רוצה שתסתכל לתוכו. אין לו רעיונות זה אומר שאין כל אבק על המראה. המראה שלו נקייה. אתה יכול להתקרב ולהסתכל, ותמצא את פניך שלך. המראה פשוט משקפת; היא אינה עושה, זו אינה הצגה.

מה שבטוח (בוודאות) שמערכת היחסים שלי איתך היא ייחודית.  מלכתחילה זו אינה מערכת יחסים, כי איזו מערכת יחסים יכולה להיות לך עם מראה? אתה יכול לראות את פניך ולהיות אסיר תודה – אבל זו אינה מערכת יחסים. איזו מערכת יחסים יכולה המראה לקיים אתך? אין כל אפשרות. המראה היא פשוט שם. היא אינה מתייחסת אליך בכל דרך שהיא, היא רק קיימת.

מערכת היחסים היא ייחודית מכיוון שאם אתה הולך לדתות אחרות, המאסטר – שהוא לא באמת מאסטר מלכתחילה, אבל קוראים לו המאסטר – המאסטר, המאסטר בדימוס, יעלה אלף ואחת מצוות לקיום על ידיך כי הוא מתכוון לעשות עבודה גדולה עבורך. אני לא עושה דבר עבורך, ולכן אני לא יכול לדרוש דבר ממך. ל- 'מאסטר' יהיו תנאים לקיום. אם תכשל בקיום התנאים, אז יגיע הגינוי; אם תקיים את התנאים, אז יבואו התשבחות (השבחים), הגמול.

אני לא יכול לגנות אותך, אני לא יכול לתגמל אותך – כי לי אין כל תנאים שאתה צריך לקיים. להיות חסיד שלי זו ההחלטה שלך. אין לכך שום קשר אלי. לקבל אותי כמאסטר שלך זו החלטה שלך, ללא כל קשר אלי. אני לא מחפש מומרים; אני לא מסיונר נוצרי. אני לא חותר לכך שאנשים יומרו לדרך החשיבה שלי, דרך החיים שלי. לא, בכלל לא. אחרת, בשלושים וחמש השנים האחרונות הייתי ממיר מליוני אנשים, ללא בעייה. הם היו מוכנים להיות מומרים; אני לא הייתי מוכן להמיר.

זוהי ההחלטה שלך. תמיד זכור, כל מה שקורה כאן זוהי ההחלטה שלך.

אם סניאסי, זוהי ההחלטה שלך.

אם וויתרת על הסניאס, זוהי ההחלטה שלך.

אם אתה לוקח שוב, זוהי ההחלטה שלך.

אני משאיר הכל לך.

לכן זוהי מערכת-יחסים ייחודית: היא לחלוטין חד-צדדית; מהצד שלי אין מערכת-יחסים.  צריך שזה יהיה ברור לחלוטין: מהצד שלי אין מערכת-יחסים."

אושו, From Unconsciousness to Consciousness, מספר 18
לקרוא עוד (באנגלית) לחץ כאן

 

זה היה הכרח אבסולוטי; לא היתה לי דרך אחרת לקשר את האנשים שלי. כולם כבר מפולגים. העולם אינו פתוח: אחד הוא נוצרי, אחד הוא הינדי, אחר הוא מוסלמי. קשה למצוא מישהו שאיננו משהו. הייתי צריך למצוא את האנשים שלי מתוך קהלים סגורים אלו, אבל כדי לחדור לקהל שלהם הייתי צריך לדבר את השפה שלהם. לאט לאט השמטתי את השפה שלהם. בהתאמה, המסר שלי  נעשה יותר ויותר ברור, ואת השפה שלהם לאט השמטתי.

ואחרי הסניאס שלי, נתתי לזה תקופה של שלוש שנים, מרווח, שמי שיירצה לעזוב אותי, יוכל לעזוב – כי אני לא רוצה להתערב בחיים שלכל אחד. אם אני יכול לשפר את חייך, מצוין. אם אני לא יכול לשפר אותך ואת הקיום שלך,  אז יותר טוב שתתרחק ממני."

אושו, From Personality to Individuality, מספר 14
לקרוא עוד (באנגלית) לחץ כאן

 

"לא עצרתי את תנועת הסניאס; עצרתי אותה מלהתפתח לדת. תנועה היא השתנות מתמדת (זרם); זוהי משמעותה של תנועה – היא נעה, היא גדלה.

אבל דת  היא מתה – היא אינה נעה, היא הפסיקה לגדול. היא מתה. המקום היחיד עבורה הוא בכבשן…

כל כוהן או כוהנת רוצים דת מתה, כי היא צפויה. הכל כתוב בספר. אין דעה, אין אבולוציה, אין גדילה. רק תסתכל  על הנצרות: אלפיים שנה חלפו – האם הם התקדמו ולו אינץ' אחד מעבר לישו הנוצרי? עשרים וחמש מאות חלפו מאז בודהה – האם הבודהיסטים התקדמו ולו צעד אחד קדימה? זה מחסל גדילה, מחסל התפתחות.

כעת אני רוצה שאנשיי ישארו פתוחים, חיים, גדלים, תמיד רעננים וחדשים. זו נשארת תופעה חדשה, דתיות: ללא תווית צמודה אליה, משום שכל תווית היא סוף פסוק. ואני לא אוהב סופי פסוק, אני אפילו לא אוהב נקודת-פסיק: החיים הם תמיד המשיכים…

אני הפסקתי עם המאלא. יש להן חשיבות בהודו, מכיוון שבהודו הבגדים האדומים והמאלא הם בשימוש מזה אלפי שנים ע"י כל הדתות כסמל לסניאסים. אני רציתי לנתץ את הדעה המסורתית לגבי הסניאס, כי הסניאסים היו חייבים להיות נזירים, הם היו אסורים במגע עם אשה, לדבר עם אשה. הסניאסי לא יכול להשאר בביתו, הוא חייב להתגורר במקדש. הוא חייב לאכול רק פעם ביום, הוא חייב לצום ברציפות עוד ועוד. הוא חייב לענות את עצמו. זה חולני.

רציתי להרוס את הדימוי הזה, לכן בחרתי את הצבע האדום. היו לי כמעט שלושת-מאות אלף סניאסים בהודו לבדה. הסניאסים שלי יצרו בעיות גדולות בקרב הסניאסים המסורתיים, כי לא היתה שום דרך לדעת מי הוא מי. הסניאסים שלי יכלו ללכת בדרך ואנשים היו נוגעים בכפות רגליהם, מבלי לדעת שהם אינם נזירים, שיש להם חברות נשים. הם אוכלים פעמיים ביום, הם אוכלים מכל טוב – יהיה זה איטלקי או סיני או יפני, לא משנה. אנשים אלו שייכים למאה העשרים ואחת, והסניאסים המסורתיים כעסו מאד כי הרסתי להם את התדמית.

כאשר הגענו למערב, הביגוד האדום והמאלא אינם נדרשים יותר, משום שבמערב הם לא היו מעולם סמל של דת. הם עשו את הנדרש מהם בהודו. הם העבירו את המסר, שסניאסי יכול להיות עם אישה, עם ילדים; שהוא לא חייב להיות טפיל על החברה, הוא יכול לעבוד, הוא יכול ליצור, הוא יכול להשתכר; שלא צריך לסגוד לו…

עתה, ספציפית, אתה נטול כל סממן חיצוני. כל מה שנשאר זה הגרעין ההכרחי של דתיות, המסע הפנימי, שרק אתה יכול לעשות אותו. אני לא יכול לעשות אותו עבורך, אף אחד אחר לא יכול.

לכן כעת נשארה רק האיכות החיונית, האיכות הכי בסיסת של דתיות: זוהי המדיטציה…

וכעת שאין לך עוד סממנים חיצוניים, זה יהיה טוב, אם תרצה להיות סניאסי, שתזכור דבר אחד: איך להיכנס לתורה של הצפייה; אחרת קיימת האפשרות שבלבישת הבגדים האדומים והמאלא אתה מסופק לחלוטין שאתה סניאס. אתה לא. בגדים לא גורמים למישהו להשתנות, גם המאלא לא גורמת למישהו לעבור טרנספורמציה. אבל אתה יכול להונות את עצמך.

כעת אני לוקח את כל אלו ממך, ומשאיר רק דבר אחד פשוט. אתה לא יכול להונות: או שאתה עושה או שאתה לא. ללא העשייה הזו, אתה אינך סניאסי. לכן התנועה הגיעה למצב הכי טהור שלה, לשלב הכי מהותי; היא לא נזנחה."

אושו, From Bondage to Freedom, מספר 17
לקרוא עוד (באנגלית) לחץ כאן

 

"אתה אומר שאתה לא סניאסי. זו טעות – אתה כן. יש סניאסים שהם אינם סניאסים. ויש לא-סניאסים שהם סניאסים. סניאס הוא אינו משהו חיצוני, הוא משהו פנימי. אם תוכל להינות שלושת השבועות האלו, כבר קבלת חניכה. שלושת השבועות האלו ישנו את חייך.

לכן זנח את הרעיון שאתה לא סניאסי. כל מי שפתוח, זמין, מאד לא משוחד כך, שרק בהיותו אורח כאן, הוא נמצא בהרמוניה עם הקהילה, הכנות שלה, האהבה שלה – החניכה כבר קרתה. החניכה החיצונית תגיע בעקבות זאת בזמן שלה, אין שום דחיפות. וגם אם היא לא מגיעה, זה לא משנה. מה שחשוב כבר קרה."

מספר 26, From Bondage to Freedomאושו,
לקרוא עוד (באנגלית) לחץ כאן

 

"השאלה איננה האם להיות הסניאסי שלי, השאלה היא האם להיות סניאסי.

כדי להיות הסניאסי שלי בוודאי צריך איזוהי מחויבות, איזושהי כניעה. ואני לא רוצה שתכנע לי, או שתהיה מחויב אלי. אני רוצה שתכנע לטבע, שתתחייב לקיום. אינך צריך להיות הסניאסי שלי, אני צריך להיות רק סניאסי – וזוהי הדרך היחידה להיות הסניאסי שלי."

אושו,  Beyond Psychology, מספר 15
לקרוא עוד (באנגלית) לחץ כאן

 

"כעת הסניאס תהיה תנועה שונה לחלוטין: היא תהיה עבור מחפשים יותר אותנטיים.

היא לא תהיה  עבור כל אחד שרק רוצה להחליף את החברה מכיוון שנמאס לו ממנה. הוא רוצה חברה אלטרנטיבית ולכן הוא מצטרף לקהילה סניאסית כחברה אלטרנטיבית – אבל אין לו שום רצון ושום כמיהה לאמת.

רק משום שבחברה הזו אנשים לובשים בגדים אדומים – והוא לא רוצה להיראות מוזר, שונה,זר – הוא מתחיל ללבוש בגדים אדומים, הופך להיות סניאסי.

אבל המציאות שלו היא שהוא בורח רק מהעולם הגדול, היכן שהוא משועמם לחלוטין ואין לו מקום אחר ללכת. הקהילה הופכת להיות מקלט לסוגים שונים של אנשים.

כעת הסניאס יהיה בית-ספר, בית-ספר למסתורין. רק אלו שמעוניינים לגדול ולהשתנות יצטרפו אליו. ויש מליוני אנשים שרוצים יותר מודעות ביישות שלהם, אשר מרגישים שהם רדומים ולא-מודעים.

לכן אל תהיה מודאג אם מספר סניאסים ישנים ייעלמו; חדשים, דם טרי, יגיעו."

אושו, The Path of the Mystic, מספר 37
לקרוא עוד (באנגלית) לחץ כאן

 

אושו,
האם הפסקת לחנוך אנשים לסניאס וליצור חסידים? האם נגזר עלי לא להיות חסיד שלך?

"חסיד לא נוצר, עליך להיהפך לכזה. כאשר אתה אוהב מישהו, האם אתה קודם שואל אותו? האם אתה מבקש קודם את רשותו של אותו אדם? אהבה פשוט קורית. אהבה לא מצייתת לפקודות, גם לא מבקשת רשות וגם אינה מאמינה במצבים ושיטות.

מהי חסידות?

זהו השם הנעלה ביותר, העמוק ביותר של אהבה. אם אתה רוצה לאהוב אותי, איך אני יכול לעצור בעדך? ואם אתה צולל לתוך מה שאני קורה מדיטציה, איך אני יכול לעצור בעדך? כל מי שרוצה להיות חסיד, אין מי שיוכל לעצור בעדו. וזוהי הסיבה שבטלתי את כל הנהלים הפורמליים שהיו קיימים לצורך הקבלה של מישהו כחסיד, מכיוון שכעת אני רוצה רק את אלה שבאים לפניי מיוזמתם – לא מסיבה אחרת. כעת, כל האחריות היא שלך.

לדוגמה, אנו מלמדים תלמידים בכיתה א': ת זה תפוח, ג זה גנש. למעשה, בעבר ג שימש עבור גאנש, וכעת הוא עבור גדהה, החמור. זוהי מדינה חילונית. כאן אין זה ראוי שהמילה אגנש תופיעה בספרי קריאה. אבל לגאנש אין שום קשר ל- ג או גדהה. זוהי רק דרך ללמד ילד קטן. הילד מוצא את גדהה או גאנש יותר מענינים. הוא אינו מוצא ענין באות ג. אבל לאט לאט גדהה יישכח, גאנש יישכח, רק ה- ג יישאר, ורק ג יהיה בשימוש.

אם אתה ממשיך לקרוא ת זה תפוח, ג זה גאנש, עד שתגיע לאוניברסיטה, לא תהיה שום הזדמנות ללמוד. אפילו לקרוא משפט אחד שלם יהיה בלתי אפשרי.ואחרי שקראת זאת, יהיה קשה להבין מהי באמת המשמעות, מכיוון שמי יכול לדעת כמה חמורים וגאנשים ומנגו יהיו משולבים במשפט?

בספרי ילדים יש תמונות: תמונות צבעוניות, תמונות גדולות ומעט אותיות. ובכל פעם שעולים כיתה התמונות נהיות יותר ויותר קטנות ויש יותר ויותר אותיות. עם הזמן, התמונות נעלמות בכלל ורק אותיות נשארות. בכיתות באוניברסיטה, אין בכלל תמונות, רק אותיות, זהו אקשאר.

המילה הזו שלנו, אקשאר, היא מאד יפה. משמעותה היא מה שלא ייהרס לעולם. לכן, גאנשה יכול להיהרס, גדהס יכול להיהרס, אבל האשקאר יישאר לתמיד. הוא אינו מפסיק.

כאשר התחלתי, הייתי חייב לחנוך אנשים לסניאס, כדי להפוך אותם לחסידים. אבל במשך כמה זמן אני יכול לשחק את הבדיחה של גדהס וגאנשס; תפוחים ואננסים? כעת, הסניאס הבשיל. כעת, לפורמליות אין יותר תפקיד מהותי.

כעת, אם אתה מאוהב, הייה לחסיד. אין זה משהו שצריך לדבר עליו. כעת, אין גם צורך ליידע מישהו: זוהי התחושה שלך, להיות לסניאס. כעת, כל האחריות היא שלך. זהו סימן של בגרות. למשך כמה זמן אני יכול ללכת עמכם, להחזיק לכם את היד? לפני שהידיים שלי מוסרות, אני חייב לשחרר את הידיים שלכם ממני, כך שתוכלו לעמוד על רגליכם שלכם – סומכים על הידיים שלכם, על האחריות שלכם – וללכת.

לא, אין צורך שתעצור את עצמך מלהיות חסיד. גם מישהו אחר אינו יכול למנוע ממך להיות סניאסי. אלא שכעת זוהי ההחלטה שלך, ושלך בלבד, לפי הצמא והצורך של הפנימיות שלך.

אני איתך, הברכות שלי איתך, אלא שכעת אני לא אסביר לך על להיות סניאסי או אבקש ממך לעסוק במדיטציה. כעת, אני אסביר רק זאת: מהי מדיטציה. אם רק זה יצליח לעורר צמא בך, אז עסוק במדיטציה. כעת, אני לא אומר לך לאהוב. כעת, אני רק אתאר לך אהבה וכל השאר. אם אף שיר לא יצעורר בליבך – אפילו כאשר תשמע את התיאור הייחודי והמסתורי של אהבה – כי אז גם לא תהיה תועלת מלהורות לך. ואם שיר כן יעלה, אז זה לא ענין של נתינה וקבלה: אתה יכול להיות חסיד, אתה יכול לעסוק במדיטציה, אתה יכול להפוך לסניאסי, אתה יכול להגיע להארה, אתה יכול להשיג את האוצר האלטימטיבי של החיים האלו שאנו קוראים moksha, השחרור האולטימטיבי.

אלא שעתה אתה צריך לעשות את כל אלו. עברו הימים שמישהו דוחף אותך מאחורה. כעת, אתה חופשי לגמרי. הרצון שלך, השמחה שלך, האקסטזה שלך – כל אלו הם הגורמים המכריעים.

אושו, The Diamond Sword, מספר 8
לקרוא עוד (באנגלית) לחץ כאן

 

אושו,
אני מכיר את יחסי הגומלין בין מאסטר לחסיד אחרי שנים רבות של שהייה במחיצתך. האם בבקשה תוכל לדבר על יחסי הגומלין בין חסיד לחסיד?

זה לא קיים.

בעבר החסידים הקימו ארגונים. אלו היו יחסי הגומלין שלהם, ש'אנחנו נוצרים', ש'אנחנו מוסלמים', ש'אנחנו שייכים לדת אחת, לאמונה אחת ומכיוון שאנחנו שייכים לאותה אמונה, אנחנו אחים ואחיות. אנחנו נחיה למען האמונה ונמות למענה.'

כל הארגונים קמו מיחסי הגומלין בין החסידים.

למעשה, אין כל קשר בין חסיד לחסיד.

כל חסיד קשור למאסטר בהכלה האינדיבידואלית שלו.

המאסטר יכול להיות קשור למליוני חסידים, אבל הקשר הוא פרטני, לא ארגוני.

לחסידים אין כלל יחסי-גומלין. אכן, יש להם איזוהי ידידותיות, גילויי חיבה.

אני נמנע מהמילה יחסי גומלין כי זה מחייב.

אני אפילו לא קורא לזה 'ידידות', אלא 'ידידותיות' – משום שהם כולם עמיתים למסע ההולכים באותה הדרך, מאוהבים באותו המאסטר, והם קשורים ביניהם דרך המאסטר.

הם לא קשורים זה לזה באופן ישיר.

מה שהיה מאד מצער בעבר: שחסידים הפכו להיות מאורגנים, קשורים זה לזה, וכולם היו נבערים.

אנשים נבערים יכולים ליצור רק מטרד בעולם יותר מכך דבר אחר. זה מה שיצרו כל הדתות.

האנשים שלי קשורים אלי באופן אישי. ומשום שהם באותה הדרך, בוודאי שהם מכירים זה את זה. איזושהי ידידותיות מתעוררת, אווירה אוהבת, אבל אני לא רוצה לקרוא לזה יחסי גומלין באיזושהי צורה.

אנו סבלנו יותר מדי כתוצאה מכך שחסידים התקשרו זה לזה, יצרו דתות, פלגים, כתות, והם נלחמים. הם לא יכולים שלא.

לפחות אתי, זכרו זאת: אתם לא מיוחסים זה לזה בשום אופן.

רק ידידותיות נזילה, ולא ידידות מוצקה, היא מספיקה – והרבה יותר יפה, וללא שום אפשרות של להרע לאנושות בעתיד."

אושו, Beyond Enlightenment, מספר 2
לקרוא עוד (באנגלית) לחץ כאן

 

"חניכה בהכרח משמעה שצעדת צעד לתוך חיים מסוכנים. אתה קבלת אותי כחבר שלך בחשיכה ונתת את ידך מתוך אמון רב. אלא שאני לעולם לא השתמשתי בצ'ק פתוח ומעולם לא ניצלתי או התערבתי בחיים של מישהו. זה הצד שלך – אני מחוץ לזה באופן מוחלט. זוהי החניכה שלך וזוהי היוזמה שלך להציע לחייך להשתנות. כל הפעולה והאחריות הם שלך."

אושו, The New Dawn, מספר 30
לקרוא עוד (באנגלית) לחץ כאן

 

"הלבדות צריכה להיות החיפוש הבלבדי שלך.

והכוונה היא שאתה לא צריך ללכת להרים, אתה יכול להיות לבד גם בשוק. זוהי רק שאלה של להיות מודע, דרוך, עירני, זוכר שאתה אינך אלא העירנות שלך. אז אתה לבד בכל מקום שתהיה בו. אתה יכול להיות בתוך ההמון, אתה יכול להיות בהרים; זה לא משנה. אתה בסך בכל אותה העירנות. בתוך ההמון אתה צופה בהמון; בהרים אתה צופה בהרים. בעיניים פקוחות אתה צופה בקיום; בעיניים עצומות אתה צופה בעצמך.

אתה דבר אחד בלבד: הצופה.

והצופה הזה הוא המימוש הגדול ביותר. זהו טבע הבודהה שלך; זהו הטבע של ההארה, של ההתעוררות שלך. זו צריכה להיות התורה שלך. מה שעושה אותך לחסיד: התורה הזו של לדעת את הלבדות שלך. אחרת, מה עושה אותך לחסיד? אתה הוטעית בעניין הזה בכל נקודה בחייך. נאמר לך שלהאמין במאסטר עושה אותך לחסיד. זה בפירוש לא נכון; אחרת, כל אחד בעולם הוא חסיד.

מישהו מאמין בישו, מישהו מאמין בבודהה, מישהו מאמין בקרישנה, מישהו מאמין במאווירה; כל אחד מאמין במישהו אבל אף לא אחד הוא חסיד, משום שלהיות חסיד אין משמעו להאמין במאסטר. להיות חסיד משמעו ללמוד את התורה של להיות מי שאתה, להיות האני האמיתי שלך."

אושו, The Invitation, מספר 23
לקרוא עוד (באנגלית) לחץ כאן

 

"אין זה משנה שאתה הפכת להיות סניאסי; זה לא ישנה דבר אלא אם הסניאס שלך יעורר בך את המדיטטיביות שבך…

ללא מדיטציה אין סניאס.

זוהי מודעות טהורה שעולה למעלה – לאט, לאט נעה מחוץ למשיכה של הדברים הנמוכים – זהו מה שיעשה אותך לסניאסי."

אושו, The Great Pilgrimage, מספר 11
לקרוא עוד (באנגלית) לחץ כאן

 

"אני רוצה שתפסיק עם המשחקים – משחקים גשמיים, משחקים רוחניים, משחקים שכל האנושות שיחקה עד כה. משחקים אלה משאירים אותך מפגר. משחקים אלו מונעים ממך מלגדול לתוך המודעות, לתוך הפריחה האולטימטיבית שלך. אני רוצה לסלק את כל הזבל הזה שמונע ממך.

אני רוצה לעזוב אותך לבד, לבד לחלוטין, כך שלא תוכל לקבל עזרה ממישהו, כך שלא תוכל להצמד לאיזשהו נביא, כך שלא תוכל לחשוב שגואטאם בודהה יבוא להציל אותך. לבד – לגמרי לבד – אתה חייב למצוא את המרכז הכי פנימי שלך.

אין כל דרך, אין מקום ללכת אליו, לא יועץ, לא מורה, לא מאסטר. זה נראה קשה, זה נראה נוקשה, אבל אני עושה זאת משום שאני אוהב אותך, והאנשים שלא עשו זאת עבורך לא אהבו אותך כלל. הם אהבו את עצמם ואהבו שיש להם קהל גדול מסביבם – ככל שהקהל גדול יותר, ככה הם מרגישים יותר טיפוח לאגו שלהם.

זוהי הסיבה שקראתי אפילו להארה המשחק האחרון. ככל שתפסיק אותו מוקדם יותר, ייטב לך. מדוע לא רק להיות? מדוע למה לכאן ושם ללא צורך? אתה מה שהקיום רוצה אותך שתהיה. רק הירגע."

אושו, Om Mani Padme Hum, מספר 9
לקרוא עוד (באנגלית) לחץ כאן

 

"הסניאסי לא חייב להיות באופן רשמי כלשהו. כל אחד שמחפש, כל אחד בחיפוש אחר האמת הוא סניאסי. וסניאסי לא חייב להיות שלי. הסניאסי אינו מעריץ, אלא לכל היותר חבר למסע. אם אתה בחיפוש אחרי האמת, המשמעות והחשיבות של החיים, זה מספיק."

אושו, Hari Om Tat Sat, מספר 17
לקרוא עוד (באנגלית) לחץ כאן

 

"היום שבו אתה לוקח חניכה לסניאס אינו בהכרח ההתחלה של הסניאס. הוא בסה"כ הסימן לכך ש'אני מוכן להמתין שהסניאס יקרה לי'. החניכה היא לכל היותר אמירת כן שלך לקיום, ופתיחה של כל הדלתות והחלונות שלך לבריזה הרעננה ולשמש להיכנס אליך ולטהר אותך ולעשות אותך חלק מהשלמות.

באיזשהו יום הסניאס יתחיל. הוא יכול להתחיל ברגע של החניכה, אם העוצמה, היושרה, האימון שלך והאהבה שלך הם טוטאליים, אבל זה לעתים נדירות כך. זה תמיד ששים אחוז, ארבעים אחוז, שבעים אחוז, שלושים אחוז… יש אנשים שיש להם אולי תשעים ותשעה אחוז של אימון, אבל אותו אחוז אחד של ספק מספיק כדי למנוע… שנים, אפילו תקופות חיים. אם אתה לא פתוח במאה אחוז, אם המילה לא עדיין לא יצאה מהמילון שלך, אזי המהפכה הגדולה של הסניאס לא תקרה לך…

הסניאס צריך כן טוטאלי ואז הוא יכול לקרות בו ברגע. אבל הספק הכי קטן מצידך – הוא יכול להיות מאד מאד קטן – הוא כמו גרגיר חול בתוך עיניך, ואתה לא יכול לפקוח אותן. גרגיר חול קטן אחד ישלול ממך את היכולת לראות את העולם היפה בכללותו. הספק הוא בדיוק כמו גרגיר חול בעין הפנימית. הוא יכול למנוע ממך לראות את הפאר וההדר שיש בחיים, בפוטנציאל האישי שלך והפרחים שלך שהמתינו תקופות חיים שלמות כדי לצמוח ולפרוח, אבל לא נתת להם הזדמנות."

אושו, Om Shantih Shantih Shantih, מספר 26
לקרוא עוד (באנגלית) לחץ כאן

 

אושו,
מהן דרישות הקדם להיות חסיד?

"אין כלל.

לב פתוח, לב אוהב, אימון גדול בעצמך ושום דבר אחר לא נדרש. אתה לא נדרש להכנע לאיזשהו מאסטר, אתה לא חייב לסגוד לאיזשהו אל, ואתה לא חייב להתפלל לאיזושהי יישות עילאית היפותטית. אתה לא צריך ללכת למקדשים מלאכותיים וכנסיות כדי למצוא את מה שחבוי בך.

החסיד הוא הזרע של המאסטר. החסיד הוא גם פרח לוטוס, רק שאתה מסתכל במקום אחר ולא בתוך עצמך."

אושו, Live Zen, מספר 7
לקרוא עוד (באנגלית) לחץ כאן

 

"אני לא רוצה שמישהו יהיה נזיר. אני רוצה שתהיה חלק מהעולם. מדיטציה לר צריכה להיעשות עשרים וארבע שעות; מדיטציה היא רק הצצה קטנה – ואז המשך בעבודה שלך. לאט לאט ההצצה הזו תתחיל להקרין בפעולות שלך, בשתיקות שלך, בשירים שלך, בריקודים שלך.

אין צורך לבזבז עשרים וארבע שעות ולהיות לטפיל. כאשר אתה נהיה טפיל על החברה, אינך יכול למרוד כנגדה. אינך יכול לומר דבר כנגד אמונה טפלה כלשהי.

האנשים שלי יכולים להיות סניאסים ועם זאת לגמרי מרדנים, משום שהם אינם תלויים במישהו. המדיטציה שלהם היא העניין האישי שלהם בלבד."

אושו, The Buddha: The Emptiness of the Heart, מספר 6
לקרוא עוד (באנגלית) לחץ כאן

 

"אני מלמד אותך להיות סניאסי – לא הסניאסי שלי. זה הסניאס שלך, זוהי החקירה שלך לתוך האמת."

אושו, Christianity: the Deadliest Poison and
Zen, the Antidote to All Poisons, מספר 6
לקרוא עוד (באנגלית) לחץ כאן

 

"הסניאס לא צריך להיות דבר חיצוני, רק הכמיהה אליו מספיקה."

אושו, Christianity: the Deadliest Poison and
Zen, the Antidote to All Poisons, מספר 7
לקרוא עוד (באנגלית) לחץ כאן

 

מידד כשהגיע, שאל סאייגן, "האם הם הפקידו משהו בידיך?"

סקיטו אמר, "הם לא הפקידו משהו אצלי."

סאייגן אמר "אבל בוודאי הייתה תשובה."

סקיטו אמר, "אם הם לא מפקידים משהו, אז אין תשובה." ואז הוא אמר, "כאשר אני עזבתי כאן, אתה הוספת שאני צריך לחזור בקרוב על מנת לקבל את הקרדום הגדול מתחת לכסא. עתה כשחזרתי, תן לי בבקשה את הקרדום הגדול."

סאייגן שתק. סקיטו קד קידה ועזב.

"השתיקה של סאייגן היתה הקבלה שלו של סקיטו, של האומץ שלו. הוא ידע שהמכתב לא הגיע, ושלא נתקבלה כל תשובה, למרות שסקיטו לא הזכיר את המכתב. סקיטו פשוט אמר, 'הם לא הפקידו משהו אצלי, אז איך יכולה להיות תשובה?'

סאייגן ראה את האדם, שיש לו איכות ושהוא ראוי להיות מואר. השתיקה שלו היתה הקרדום שלו. הוא אמר, 'כאשר תבוא אני אחתוך את ראשך עם גרזן.'

ועתה הוא הזכיר לו, 'כעת אני חזרתי, אנא תן לי את הקרדום הגדול'. חתוך את ראשי. עשה מה שאתה רוצה, אני מוכן.

סאייגן היה שקט. בשתיקה העמוקה הזו יש את ההעברה, המסירה של המנורה. זוהי אינה שאלה של שפה, אלא זו שאלה של העברה של אנרגיה. רק בפשטות בשתיקה הזו הלהבה קפצה מסאייגן לסקיטו.

ומשום שהוא קיבל את הלהבה, את האש, הוא מיד קד קידה ועזב. עתה אין צורך להטריד את המאסטר. הוא התקבל, ולא רק זאת; השלב האחרון שעבורו הוא הגיע התבצע.

אנו היה מת לפני שסקיטו הגיע להארה. למעשה, בו ברגע שסקיטו עזב את אנו, לפני שהוא הגיע לסאייגן, אנו מת.

הוא היה לחלוטין מודע לכך שהמוות שלו מתקרב, ושסאייגן הוא האדם הנכון שאליו צריך סקיטו להיות מועבר. הוא צדק לגמרי בשיפוט שלו. זה היה סאייגן שלבסוף טיפל בהארה של סקיטו.

אלא שהארה מתרחשת תוך כדי שתיקה. זוהי הסיבה שכל מאמץ שלי כאן הוא לגרום לך להיות שקט ככל האפשר. אז אתה לא צריך אפילו סאייגן. שב בכל מקום שהוא – בחדר שלך, מתחת לעץ, בגן, על גדת הנהר, כל מקום – את השתיקה שלך מעמיקה, הקיום עצמו יביא לך את החניכה לבודהיות. וכאשר זה מגיע ישירות מהקיום, אז היופי רב הרבה יותר מאשר אם זה מגיע דרך מאסטר.

אני מלמד אותך הארה מיידית, פתאומית. המדיטציה שאתה מתרגל רק מכינה אותך לקראת השתיקה הגדולה שבה הקיום יהפוך להיות להבה בתוכך."

אושו, God Is Dead, Now Zen Is the Only Living Truth, מספר 2
לקרוא עוד (באנגלית) לחץ כאן

 

אתה ממשיך לומר אמירות גבוהות: '…אבל מדוע עלי לשנות את שמי?' למה לא? זה יעזור לך לשכוח שאתה גרמני; זו הסיבה. השינוי של השם משמעו שאתה מוותר על האישיות הישנה בכללותה, שצוינה ע"י השם הישן, שאתה מתחיל מחדש עם שם חדש. זה סמלי. אתה לא נולדת עם שם. השם ניתן לך ע"י אביך, ע"י אימך, ע"י אנשים שלך. כעת וותרת על כל ההתניות, מדוע לא לוותר על השם שההתניות הללו נתנו לך?

אתה יכול לבחור שם בעצמך; כל שם יהיה טוב. אין זה הכרחי שלשם תהיה משמעות, זה סמלי בלבד כך שתוכל להיות מזוהה בתוך הקהל ולהקרא. אתה יכול להמציא את השם שלך בעצמך, אבל לשנות אתה חייב! ההתעקשות שלך לא לשנות מראה את המחשבה הפנימית שלך: 'מבחוץ, העמד פנים שוויתרתי על כל ההתניות.' ואתה אפילו לא ערוך לוותר על שם מזויף.

לי אין כל ענין בשינוי השם שלך. רק מתוך חמלה אני אומר, 'החל חיים חדשים עם סמל חדש, כך שתוכל להיות מנותק מהעבר שלך.'

ואז, '…מדוע עלי לשנות את שמי, להיות סניאסי…' האם אתה מבין את המשמעות של להיות סניאסי? זה בפשטות מתכוון למחפש של אמת.

אתה לא רוצה להיות מחפש של אמת?

אז מה לעזאזל אתה עושה כאן?

זאת ועוד, '… מדוע עלי לשנות את שמי, להיות סניאסי ולקבל מאסטר שאומר שאין שום צורך במרות?'

שני ענינים: בראשונה, המאסטר מקבל את החסיד, לא להפך. כך שאין לך מה לדאוג בענין הזה. החסיד צריך לחכות לאותו רגע מלא אושר שבו הוא יכול להתקבל. מי גרם לך לחשוב שבחירה אם לקבל מאסטר או לא היא בידיך?"

"…המחפש של האמת צריך להראות את ההמלצות שלו, היכולת שלו להמתין, ההכלה שלו להיות סבלני, משום שהמסע הוא מאד ארוך והשביל מאד צר. מאסטר מקבל חסיד רק כאשר הוא יכול לראות את הכנות של הלב, את הסיכון, את הסכנה של הליכה אל הלבדות… כאשר המאסטר משוכנע שהאדם מסוגל לכל אלו, אז הוא מקבל אותו כחסיד.

אין לך מה להיות מודאג: זה לא כל כך קל להתקבל ע"י מאסטר. ואם אתה לא רוצה להיות סניאסי… אולי חשבת שהסניאס היא סוג של דת; אולי זוהי תנועה חדשה, המגייסת אנשים. היא לא. אם אתה מחפש אמת, בין אם אתה יודע שאת ובין אם לא אתה סניאסי. אם אתה מוכן לוותר על כל ההתניות שלך, אתה סניאסי. אם אתה עוסק במדיטציה ומעלה את המודעות שלך לפוטנציאל הגבוה ביותר שלה, אתה סניאסי. אין זה משנה אם אתה מבין את המשמעות של המילה 'סניאסי' או לא.

המשמעות העתיקה של המילה היתה, זה שעוזב את העולם בחיפוש אחר האמת. המשמעות משלי היא, מי שחי בעולם אבל עדיין במסע של חיפוש אחר האמת. משום שלאן תלך? כל מקום זה העולם.

אני לא מבין לאן האנשים האלה הלכו, עזבו את העולם. להימליה? גם שם זה חלק מהעולם, חלק מהגיאוגרפיה שלנו. לאן האנשים הללו הולכים בחיפוש אחר מקום מחוץ לעולם?

אין שום דבר מחוץ לעולם. הכל הוא בתוך העולם, ואין כל דרך לצאת מחוצה לו. הדרך היחידה היא להכנס לתוך עצמך, ואז אתה מחוצה לו. אם העולם הוא לא בתוכך – לא רצון, לא כמיהה, לא חשק לכח – אם כל ההבלים נעלמו מעולמך הפנימי והוא ריקנות טהורה לחלוטין, אז אתה מחוץ לעולם. זהו המקום היחיד שהוא חוץ לעולם.

אלא שבכל הנוגע לגוף שלך הוא נמצא בתוך העולם. תמיד תמהתי לאן האנשים הללו נהגו ללכת. לאן שהם הולכים, הם ימצאו איזשהו עולם."

"…הסניאסים הישנים , הקונספט הישן של הסניאס, הוא בעיקרו שגוי. אני לא מלמד אותך לעזוב את העולם, אני מלמד אותך לחיות בעולם אבל לא להניח לעולם לחיות בתוכך. הייה עלה של לוטוס במים – אבל המים לא יכולים לגעת בו. זוהי האפשרות היחידה, אם אנחנו רוצים שכל העולם יטעם משהו מהמדיטציה; אחרת… הסניאסים הישנים לא יוכלו להתקיים. וזה חסר משמעות, כי זה הפך אותך לתלוי באנשים. אתה היית עצמאי, היה לך זמן משלך; אתה עבדת מספר שעות ואחר-כך היה לך זמן שלך. אבל אותם אנשים אומללים אשר עזבו את העולם, כל זמנם מבוזבז על חיפוש אחרי דברים קטנים, בלהיות דחויים, בלהיות מועלבים, בלהיות נאמר, 'לך מכאן, לך למקום אחר.' אנשים אלו היו בחיפוש אחרי כבוד, ומה שהם מצאו זו השפלה מוחלטת."

אושו, Om Mani Padme Hum, מספר 29
לקרוא עוד (באנגלית) לחץ כאן

 

אושו
אם כך, מהי המשמעות של להיות סניאסי בעתיד, מהיום הלאה?

"מיום זה ואילך, סניאסי פירושו פשוט שהוא נחנך לטכניקות המדיטציה כאן, ושהוא לוקח מחויבות לעצמו שהוא ימשיך במסלול.

אבל הוא יהיה אינדיבידואל, לבד. הוא יהיה אחראי בעצמו. זה לא יהיה קיבוציות, קהילה."

אושו, The Last Testament,  כרך 3, מספר 9
לקרוא עוד (באנגלית) לחץ כאן

 

"סניאס בפשטות פירושו שהם אמצו דרך של מדיטציה וחיים של הנאה ושמחה.  זוהי ההחלטה של לכוון את חייך לאושר. לכן הסניאס הוא משהו שונה לחלוטין. סניאסים ימשיכו להיות. אני שמטצי את כל הסימנים החיצוניים של הסניאסים. אם הם רוצים להמשיך לשמור עליהם, זה תלוי רק בהם. מהצד שלי אני וויתרתי. הם לא זקוקים לאיזוהי מאלא. הם לא זקוקים לבגדים אדומים. ומה שאני רוצה… ההצעה שלי להם, שאם אתה סניאסי, אזי המדיטציה היא הדבר היחיד שאתה זקוק לו."

אושו, The Last Testament,  כרך 3, מספר 13
לקרוא עוד (באנגלית) לחץ כאן

 

"אני לקחתי מהסניאסים את כל מה שגרם להם להיות ניכרים. אני אמרצי להם, 'עתה זה לא הכרחי ללבוש בגדים אדומים. כל הצבעים הם שלנו. אין צורך לענוד מאלא עם הצילום שלי משום שאני לא המושיע שלכם או נביא או שליח.'

אין לי אלוהים להציע לכם. אני יכול רק להציע לכם את המדע של ידיעת העצמיות. לכן עליך להבין שאני רק חבר, לא יותר מזה. אני אחד בין כולכם, ולכן אין צורך בהערצה ואין צורך לחשוב על עצמכם כחלק מקולקטיב. אתם כולכם אינדיבידואלים."

אושו, The Last Testament,  כרך 3, מספר 14
לקרוא עוד (באנגלית) לחץ כאן

 

"אני עבדתי קשה כדי לזנוח את כל מה שהוא חיצוני, כך שיישאר עבורך לחקור רק את הפנימי.

אחרת המח של האדם הוא מח לא-בשל. הוא מתחיל להתפס בסממנים חיצוניים. זה מה שקרה לכל הדתות בעולם.

אני רוצה שהאנשים שלי יבינו זאת בצורה ברורה. לא הבגדים שלכם, לא השיטות החיצוניות שלכם ולא כל דבר שניתן לכם ע"י מסורת וקבלתם אותו רק בעזרת אמונה, יעזרו לכם.

הדבר היחיד שיכול ליצור מהפכה בהם הוא לצאת מחוץ לשכל אל העולם של מודעות. מחוץ לזה, שום דבר אינו דתי.

אלא שכדי להתחיל, ועם עולם שהוא יותר מדי אובססיבי עם דברים חיצוניים, הייתי צריך להתחיל את הסניאס גם עם סימנים חיצוניים.שנה את בגדיך לצבע כתום, ענוד מאלא, אבל הדגש היה תמיד על מדיטציה.

אני מצאתי שאנשים יכולים לשנות את בגדיהם מאד בקלות אבל הם אינם יכולים לשנות את מחשבותיהם. הם יכולים לענוד מאלא, אבל הם לא יכולים לנוע אל תוך המודעות שלהם. ומכיוון שהם לובשים בגדים כתומים, עונדים מאלא, מקבלים שם חדש, הם מתחילים להאמין שהם הפכו להיות סניאסים.

הסניאס אינו כה זול. לכן הגיע הזמן שתתבגר כך ששלב זה של התחלה יסתיים.

אינני רוצה שהאנשים שלי יילכו לאיבוד בתוך הטפל. בהתחלה זה היה הכרחי. כעת אחרי שנים של הקשבה לי, הבנה שלי, אתה במקום של להשתחרר מכל הכבלים הללו. ואתה יכול בפעם הראשונה להיות באמת סניאסי רק אם אתה באמת נע פנימה."

אושו, The Last Testament,  כרך 6, מספר 12

(יפורסם בספריה בקרוב מאוד)

"תנועת הסניאס איננה שלי. היא אינה שלך.

היא היתה כאן לפני שאני הייתי כאן. היא תהיה כאן אחרי שאני לא אהיה כאן.

תנועת הסניאס היא בפשטות התנועה של מחפשי האמת.

הם תמיד היו כאן.

תמיד היה אוסף של מחפשי האמת. אני קורא לו סניאס. הוא נצחי. הוא sanatan. אין לכך שום קשר אלי. מליוני אנשים כבר תרמו לכך. גם אני תרמתי את חלקי.

זה הולך להיות יותר ויותר עשיר.

כאשר אני לא אהיה יהיו יותר יותר אנשים שיבואו ויעשו אותה עשירה יותר.

אני לא אהיה. זה זה אומר שתנועת הסניאס תיעלם. היא לא שייכת למישהו…

אני לא יכול לתת לכם את האמת, אבל אני יכול להראות לכם את הירח… נא אל תתקשרו רגשית לאצבע שלי שמצביעה על הירח. אצבע זו תיעלם. הירח יישאר והחיפוש יימשך. כל עוד יש ולא אדם יחיד על הארץ אזי הפרחים של הסניאס ימשיכו ללבלב…

ראשית, אני האדם הראשון בכל ההסטוריה אשר נותן לך אינדיבידואליות. אלו הקרויים גורו עשו בדיוק את הדבר ההפוך: הם לקחו ממך את האינדיבידואליות. כל המאמץ שלהם כוון לכך שאתה צריך להכנע להם. שהתפקיד העיקרי שלך היה רק לגעת ברגליהם ולקבל את ברכתם. המאמץ שלי הוא שונה לחלוטין. אינך יכול לקבל ברכה ע"י נגיעה בכף רגל של מישהו. להפך, אתה הופך את האדם הזה ליותר אגואיסטי וחולה.

האגו הוא הסרטן של הנשמה שלו. אל תגרום למישהו להיות חולה. הייה רחום. לעולם אל תגע בכף רגל של מישהו…

המאמץ שלי הוא להסיר את כל המסורות, השמרנות, אמונות טפלות, אמונות, מהשכל שלך כך שתוכל להשיג מצב של נו-מיינד… המצב האולטימטיבי של שקט, שבו אפילו מחשבות לא נעות. ללא שום קמט באגם המודעות שלך.

הכל חייב להיעשות על-ידך. אני לא אומר 'רק לך אחרי. אני המושיע. אני אציל אותך.' כל זה הינו שטויות. אף לא אחד יכול להציל אותך, חוץ ממך בעצמך. האי-תלות הרוחנית היא העצמאות היחידה הראויה להקרא עצמאות.

אושו, The Last Testament,  כרך 6, מספר 14
(יפורסם בספריה בקרוב מאוד)

 

ההודעה האחרונה לאקדמיה לחניכה בנושא המאלא, 1989.

אושו שולח הודעה לאקדמיה לחניכה שאין יותר צורך לענוד מאלא. הסניאס משמעותו להתבונן פנימה ואין שום דבר לעשות עם החיצוני. חלק מהאנשים אינם מרוצים, ולכן הנושא חוזר שוב לאושו והתשובה שלו, בחזרה שוב לאקדמיה היא: "אם אתה חייב לענוד מאלא, אז רק בביתך ובזמן מדיטציה בלבד."

 

לקריאה נוספת ניתן לעיין ב- www.osho.com/library